מכוני בדיקת רכב- אל תקראו לי גרוטאה

למרות שנדמה שכל אחד רוכש היום רכב חדש מליסינג, עדיין מכוני בדיקה מקבלים מדי היום עשרות כלי רכב ישנים לבדיקה והכשרה.
האם זה באמת משתלם?


מכוני בדיקה בדרך כלל עוסקים ברכבים שגילם נמוך מ-15 שנה, מה גם שהחקיקה העכשווית (תוכניות הגריטה מחד גיסא והכרח ברישוי פעמיים בשנה מאידך) הקטינה מאוד את כמות הרכבים הישנים על הכביש, וכמות הרכבים הישנים שמחליפים בעלים ומגיעים לחוות דעת של מכוני בדיקה או לטסט במסגרת מכוני רישוי.

עם זאת, דווקא רכבים ישנים יחסית דורשים הרבה יותר ניסיון ומומחיות מצדם של מכוני בדיקה: לא מספיק לזהות ליקויים, שקרוב לוודאי שמצויים בשפע ברכב הישיש, אלא יש להבין את עלותם, כולל התחשבות במחיר (הגבוהה לעיתים) ובזמינות (הבעייתית בדרך כלל) של חומרי חילוף, ציוד טיפול ועוד.


בן 20 לגריסה

לאחרונה השיק המשרד לאיכות הסביבה תוכנית גריטה לרכבים ישנים. לפי התוכנית, בעלי רכב שגילו מעל ל-20 שנה והוא בעל רישיון רכב בתוקף (עבר בדיקה במסגרת מכוני רישוי בחצי שנה האחרונה) ומיועד להסעת נוסעים (דרגת רשיון M1), יכולים למסור את הרכב לגריטה (פירוק), ולקבל פיצוי על סך 3000 ₪ מן המדינה.

המסירה פשוטה (מבטלים את רשיון הרכב במשרד הרישוי, ומוסרים את הרכב באחד מ-8 המגרשים המוכרים ברחבי הארץ), והתשלום מהיר (זיכוי החשבון תוך 45 יום), ולכן כפי שאמרנו רבים מעדיפים את הפתרון על פני מכירה.

עם זאת, גם כאשר אתם קונים רכב ישן יחסית מתוך מחשבה על גריטה בעתיד הקרוב, עדיין כדאי להיעזר באיש מקצוע (מכוני בדיקה), ולשים לב לכמה נקודות:

1. רק רכב בעל רישיון בתוקף (עבר טסט במסגרת מכוני רישוי) יכול להמסר לגריטה. הרעיון של התוכנית הוא להוריד רכבים ישנים מהכביש (שפוגעים באיכות הסביבה וגם בדרך כלל בטוחים פחות), ולכן רק רכבים "שמורשים לנסוע" נכללים בתוכנית. פירוש הדבר שהרכב צריך להיות במצב לעבור טסט...
2. התוכנית צפויה לשינויים. מכוני בדיקה אמנם לא יכולים לחזות את הגחמות של משרד ממשלתי, אבל בהחלט יכולים לעדכן אתכם לגבי תוקף התוכנית (השנה, 2011 לדוגמא, התוכנית נסגרה מטעמי תקציב כבר באוגוסט, ולכן חייבים לחכות עד 2012 לפחות).

עלויות תחזוקה של רכב ישן

מלבד הערכת השווי, במקרה של רכבים ישנים מכוני בדיקה מספקים פריט מידע חשוב נוסף עבור הקונה- העלות המשוערת של תחזוקה שוטפת. גם בתסריט הטוב ביותר, בו אין צורך בתיקונים מעמיקים, דרכי התחזוקה של רכבים ישנים שונות לגמרי.

ברכבים בני 15 שנה ויותר בדרך כלל יש צורך בטיפולים לעיתים קרובות יותר ("טיפול 10000" כל 10 אלף ק"מ, ואפילו פחות, בניגוד לרכבים החדשים בהם "טיפול קטן" נעשה כל 20-40 אלף ק"מ).

העלות של חלפים, אפילו קטנים, יכולה להיות גבוהה ב200-500% מחלפים של מודלים חדשים יותר, פשוט כי קשה יותר לתחזק אותם. יתרה מזאת, רכבים מסויימים לא יכולים לעבור טיפול במרבית המוסכים: פריטים ארכאיים כמו אלטרנטור או אוטומאט מכאני דורשים מכונים מתמחים וידע מיוחד של המכונאי.

לסיכום, אף ששווי העסקה של רכבים ישנים בדרך כלל נמוך יותר, מה שגורם לרבים לפקפק בנחיצות ההשקעה (הלא נמוכה של 500-2000 ₪) עבור בדיקה מסודרת במסגרת מכוני בדיקה, דווקא במקרים הללו הבדיקה הזו חיונית מאי פעם.

---